הוריקנים

בדומה לצונאמי זוהי תופעה ימית, אך צונאמי מתחיל מרעידת אדמה או התפרצות געשית תת ימית ונוצרת חזית של מים ומכאן הנזק, העוצמה והמהירות של הצונאמי. הוריקנים הם תופעה אקלימית מטאורולוגית שמתרחשת בים ובמקרים מסויימים מגיעה ליבשה. היווצרות של איזור לחץ ברומטרי נמוך מעל האוקיינוס האטלנטי (בדר"כ במערב אפריקה באזור קייפ ורדה), הלחץ הנמוך לוקח את האויר, יוצר תנועה סיבובית (כיוון התנועה הסיבובית תלוי אם זה מעל קו המשווה או מתחת לקו המשווה) ומתחיל לנוע מערבה. עונת ההוריקנים היא ממאי עד נובמבר ונוצרות כ- 100 סערות בעונה. מכל 100 סערות, 80 סערות לא יעברו את האטלנטי, 2 או 3 יגיעו בעוצמה לחופי ארה"ב או מקסיקו. (טייפון וציקלון הן תופעות דומות אך באוקינוסים שונים ובעונות שונות)

המהירות הקבועה היא יותר מ- 120 קמ"ש, עין הסערה היא בקוטר של 30-50 ק"מ אך זה יכול גם להגיע ל – 600 ק"מ. יכול להמשך ממס' ימים עד שבועיים, יכול לשנות כיוונים בהתאם לרוחות, יכול להביא גשמי זעם, וגלים גבוהים.

העוצמה נקבעת על ידי סקאלה שנקראת Saffic / Simpson בעל 5 דרגות:
1 הוריקן חלש, נזק לבתים ניידים, גלי ים בין 1 מטר עד 2 מטר
2 מתון, גגות וחלונות עפים 83-95 קמ"ש.
3 חזק, 96-113 קמ"ש, הרס, שיטפונות
4 חזק מאד, 5 מ' גובה גלים, שיטפונות עד 10 ק"מ מקו החוף. יש לפנות את כל האוכלוסיה שמיושבת כחצי ק"מ מקו החוף
5 גורמת להרס מוחלט, מעל ל- 135 קמ"ש, גלי הים מעל 5 מ', הרס. צריך לפנות את האוכלוסייה למעלה מ- 8 ק"מ מקו החוף.

ההוריקן הראשון בתקופה המודרנית היה בעיר Galvestone ליד טקסס אשר ארע ב- 1900. זהו אסון הטבע החמור ביותר בתולדות ארה"ב ו- 8000 אנשים נהרגו. ההוריקן יצר חומת גלים בגובה 5.5 מטר. העיר נמצאת במישור  כאשר הנקודה הגבוהה ביותר בעיר היא כ-2 מ' ולכן הגלים כיסו את העיר. לאחר האסון בנו סכר שמעלה את העיר כולה. מערכת הטלגרף נהרסה, הגשרים נהרסו ולכן איש לא ידע מה קרה בעיר.

בשנת 1965 היה הוריקן בטסי שגרם לנזקים ביותר ממיליארד דולר. הנזק העיקרי הוא נזק כלכלי, לחקלאות (מטעי הסוכר וההדרים).

בשנת 1989 פגע בארה"ב הוריקן הוגו מדרגה 5 במהירות 260 קמ"ש, 82 הרוגים. מותיר את האזור הדרום מזרחי של ארה"ב עם 56,000 אנשים ללא קורת גג. 

בשנת 1992 פגע הוריקן אנדרו, הוריקן מדרגה 5, 280 קמ"ש, 39 הרוגים. זוהי פעם ראשונה שהיתה ביזה על ידי האוכלוסייה, לפחות 1000 איש נעצרים, מתחילה שמועה שנהרגו ונקברו בסתר אלפי מהגרים מקסיקנים בלתי חוקיים. שמועה זו גרמה למהומות.

בשנת 1998 פגע הוריקן מיטש, הוריקן בדרגה 5, 185 קמ"ש. אין הערכת נפגעים מדוייקת הנתונים הם בין 11,000 ל- 18,000. נפגעות מקסיקו, הונדורס וגואטמלה. הנזק היה מאד חמור, 25 כפרים נעלמו מתחת לבוץ, תשתיות, חקלאות ניזוקו. מוקשים נחשפו ו- 3800 אנשים נהרגו מדריכה על מוקשים. התפרצו 3 מגיפות, תמותה מכולירה.

גלי חום

גל החום בשיקגו 1995

אחד האסונות הגדולים והקטלניים ביותר של התקופה המודרנית. במשך מספר ימים מתו 525 אנשים מדווחים אך כנראה יותר מזה. ביולי 1995 היו 41 מעלות ובבתים היו 47.8 מעלות. היה אובך סמיך, אלפי מכוניות נתקעו בדרכים, גשרי ברזל נחסמו, כבאים הזליפו מים על הגשרים כדי לקרר אותם, תקלות בפסי רכבת. התקשורת ממליצה לשתות הרבה, להשתמש במיזוג ולא לערוך פעילות גופנית. אף גורם רשמי לא נתן הוראות ולא היה גוף שלקח אחריות ותכלל את הארוע. ביום השני התמוטטה מערכת החשמל, אלפי אנשים נתקעו במעליות, אמבולנסים התעכבו בטיפול, מכבי האש התיזו מים על אוטובוסים של בתי ספר, 100,000 אנשים הצטופפו ברצועת חוף קטנה. בפרברים האנשים פתחו את ברזי השריפה והתחילו להשפריץ כתוצאה מזה ירד לחץ המים בעיר, המשטרה עצרה את האנשים שפתחו את הברזים, אך הותקפו על ידי האזרחים. ביומיים הראשונים הטמפרטורות ירדו בלילה, אך בלילה השלישי הטמפרטורה בלילה היתה למעלה מ- 47 מעלות והחלה התחלואה בקרב התושבים. הפניות לחדרי המיון עלו ביחס לפניות היומיות ב- 4000 פניות, הלחץ היה בלתי נסבל. מכת חום ברפואה פנימית הוא אירוע חירום בו התמותה גבוהה ויש צורך לקרר את הנפגע. 

מפילוח הנתונים ניתן לראות כי רוב הקורבנות היו קשישים ממרכז העיר, העניים שלא היו להם מערכות קירור בבית, הקשישים מהאזורים העניים שלא פתחו את החלונות בלילה מפחד מפני פשיעה.
Urban heat island  - בשל ריכוז של בנינים גבוהים באזורים עניים, אין פיזור של חום בלילה ולכן הבניינים לא מתקררים.

בשנת 1980 עבר על ארה"ב גל חום קשה שפגע בעיקר בטקסס ומיזורי. התברר שהתמותה במספר ערים עלתה ב- 60%, ב- 30% מהתמותה זה ממכת חום, 3:1 שחורים ללבנים, 6:1 עניים לרקע סוציו-אקונומי גבוה.

היו שני גלים נוספים לאחר מכן אך דבר לא נעשה עד 1995. מספר ימים לאחר גל החום ראש עיריית שיקאגו ממנה ועדת חקירה כדי ללמוד את ההיבטים האפידימיולגים, הסוציולוגיים והמטאורולוגיים של התופעה.


גל חום באירופה ב- 2003 (בעיקר בצרפת)

בעיקר בצרפת, 2-15 באוגוסט 2003.
כונה כ"שואת הקשישים".
באוגוסט בצרפת כל האחראים לא נמצאים במדינה, כל בעלי התפקידים בחופשה, אין תשתית ואין גורמים שמסוגלים לסייע או לנהל.
שר הבריאות בחופשה, מנכ"ל משרד הבריאות בחופשה, יו"ר ארגון הרופאים לרפואה דחופה מאשים את שר הבריאות בקול קורא כי התעלם מאזהרות משרד הבריאות.
בצרפת מתו למעלה מ- 14,000 איש, באירופה כולה בין 35,000-50,000 מקרי תמותה.
בצרפת מאשימים את המשפחות שיצאו לחופשות והשאירו את הקשישים בארץ.
רק ב- 13 באוגוסט מודיע שר הבריאות כי "אנחנו נמצאים במגיפה".
ב- 14 באוגוסט הפסיק רוה"מ צרפת את חופשתו, ב- 15 באוגוסט נגמר גל החום וב- 20 באוגוסט פוטר שר הבריאות.
20% ירידה ביבול החיטה, במולדובה ירידה של 80%.
לעומת זאת היין של בציר 2003 היה הטוב והמשובח ביותר עקב גל החום – הצרפתים הרוויחו הרבה כסף על היין הזה.
וועדה החליטה כי רבים ימותו מגלי חום כי גלי החום יהיו תדירים יותר וחמורים יותר.
אירופה מפתחת מערכת שפועלת ממודיעין דרך התגוננות ועד לרמת התגובה והפעולה וכן הסיוע הבין אזורי ובינ"ל כנגד החום.
הדוגמאות של גל החום באירופה ובשיקאגו מלמדות כי הדברים לא ניתנים למניעה אולם הם ניתנים לצפייה מראש, להערכות של מערכת הבריאות, לתמותה, לבעיות הכלכליות ולהתמוטטות התשתית.