שריפות גדולות בהסטוריה

הסכנה העיקרית בשריפות היא כוויות, אך בנוסף קיימות סכנות לשאיפת עשן, הרעלת חד תחמוצת הפחמן, זיהומים, חסימת קני הנשימה ועוד.

שריפות גדולות בהיסטוריה-

- הספרייה באלכסנדריה - הברברים שרפו 4 פעמים את הספרייה הכי גדולה בעולם.

- השריפה הגדולה בלונדון – 1666 – זוהי השריפה המתועדת הכי גדולה. באותה התקופה היו חצי מיליון תושבים בלונדון. עד 1665 היו גלי דבר בלונדון ובכל זאת אנשים המשיכו להגר ללונדון ולבנות בתים מעץ. השמועה הראשונה היתה שהצרפתים הגיעו ולכן תושבים עשו לינץ' בסוחר צרפתי. השריפה החלו בבית אופה בו העששית נפלה, הבית נשרף, העוזרת לא יצאה והיא היתה הקורבן הראשון. האש כילתה את הגופות ומצאו 18 גופות בלבד. ביום הראשון לא התיחסו לשריפה ברצינות, ראש העיר רצה להפיל בתים אך הדיירים לא הסכימו עד שהמלך ראה שהאש מתגברת. אנשים ניסו  לברוח אך לתמזה אי אפשר היה להגיע כי רוב החוף נשרף, ל- TOWER לא נתנו לאנשים להתקרב, יש מעט מאד פתחים בחומה שהקיפה את לונדון וכולם ברחו לפתח אחד.

- Iroquois Theater Fire – שיקאגו 1903, נהרגו 602 אנשים. להצגה באמצע היום הגיעו 1900 אנשים. פרצה שריפה מאחורי הקלעים, כדי להגן על הצופים היה מסך מאזבסט שאמור להפריד בין השריפה לקהל, השחקנים פתחו דלת יציאה והרוח ליבתה את האש.  מתוך 602 אנשים, רבים נמחצו למוות מההיסטריה שפרצה, מתו  575 מתו באופן מיידי או תוך שעתיים מהגעה לבית חולים – לא היה עומס על שירותי הבריאות.

- The Kaprun Fire- 13 בנובמבר  2000 באוסטריה. אזור של סקי שההגעה אליו ברכבת. הרכבת עברה במנהרה באורך של 3 ק"מ, הדלתות נתקעו, אי אפשר היה לברוח, 159 אנשים נשרפו במקום. 

- The cocoanut Grove - בוסטון, 1942. זהו היה מועדון לילה, המועדון היה עמוס מדי. נוצר קצר חשמלי, עוזר המלצרים הדליק גפרור והמועדון החל לבעור. לא היו פתחי מילוט, היתה דלת מסתובבת שנתקעה. 492 אנשים מתו. בנובמבר בבוסטון מערכת המים קפואה, לא היה לחץ מים והכל נשרף. היו מקרי התאבדות רבים בקרב הניצולים. במשך 75 הדקות הראשונות לאחר השריפה בבתי החולים ב היו קבלות כל 11 שניות.

- המנהרה מתחת לתעלת למנז' – 1996- אורך מנהרה 50 ק"מ. שריפה החלה במשאית באזור הצרפתי. אנשי הביטחון הודיעו על כך, היתה אזעקה ובכל זאת רכבת יצאה לדרך. הרכבת נעצרה באמצע הדרך, אנשים נחלצו דרך פתחי המילוט, איש לא נהרג,  8 אנשים נפצעו.

- The piper alpha fire – 1988 - תחנה להפקת נפט וגז בים הצפוני שעליה היו 240 אנשים. היתה תקלה באחד הקומפרסורים, המהנדס המליץ בכתב על עצירת זרימה אך לא אמר דבר על כך. הגז הגיע לאזור של נפט ונוצר פיצוץ. הרפסודה נפלה כולה למים עם כל האנשים והאסדה התפוצצה.

- Death of Community  - פנסילווניה 1962 – זוהי עיר שהתבססה על הפקת פחם, מאז שהמכרה הפסיק לעבוד הוא בער על אש נמוכה. אחרי 20 שנים הכבישים התבקעו, האנשים היו עם הרעלה כרונית, המליצו לאוכלוסיה לעזוב את המקום, ב- 2007 נותרו 8 אנשים.

- באלי – 2002 – פיגוע במועדון לילה, 202 הרוגים רובם תיירים אוסטרלים.

סיכונים לא קונבנציונאלים

1. אירועים ביולוגיים
* ביו-טרוריזם/לוחמה ביולוגית - שימוש מכוון בתוצר ביולוגי או פתוגני (פתוגן: גוף חי המחולל מחלה. רעלן הוא חומר ביולוגי אך אינו פתוגן) לגרום נזק לבני אדם ואורגניזמים אחרים, להשפיע על החלטות ממשלה, ליצור פחד או לכפות על אוכלוסייה אזרחית.
* מחוללים לא מדבקים- גחלת (אנטרקס), קדחת Q, ברוצלה, טולרמיה
* מחוללים מדבקים- אבעבועות שחורות, דבר, אבולה
* רעלנים- בוטוליניום, ריצין, אפלטוקסין
* חלוקת המחוללים לפי ה- CDC-
    - בקטגוריה A: נמצאים חיידקים או חומרים ביולוגיים שאם מישהו ישתמש בהם עלול ליצור נזק לאדם ולסביבה.
- בקטגוריה B: אם מישהו ירכז את החיידקים הללו, ניתן להתגבר עליהם.
- בקטגוריה C: מחלות מתפרצות שעלולות להוות איום בעתיד

2. אירועים כימיים
* פרמטרים- נדיפות החומר (כמה זמן החומר יכול להישאר באוויר), רמת הרעילות, תמונת המחלה, תרופות.
* קשה מאד לזהות חומרים כימיים מאחר ולעתים אין להם ריח וצבע. הגילוי והזיהוי הוא קריטי.
* סוגי חל"כ- גזי עצבים, ציאנידים, חומרים מגרים, חומרים מנטרלים, חומרים היוצרים תגובות עוריות.

3. אירועים רדיולוגיים

סוגי אסונות

1.	קריסת סכרים	Dam failure
2.	שריפות	Fire
3.	שיטפונות	Floods
4.	חום קיצוני וגלי חום	Extreme heat & Heat waves
5.	הוריקנים	Hurricanes
6.	מפולות אדמה	Landslide
7.	מפולות שלג	Avalanche
8.	סופות רעמים וברקים	Thunderstorm & lightnings
9.	סופה טרופית	Tornado
10.	צונאמי	Tsunami
11.	התפרצויות וולקניות	Volcanic eruption
12.	סערות וקור קיצוני	Extreme cold & winter storms
13.	רעב המוני	Famine
14.	רעידות אדמה	Earthquake
15.	תאונות רכבת	Train accidents
16.	תאונות תעופה	Aircraft crash

היערכות לחירום בארצות הברית

בארה"ב ישנה חלוקה ל-2 רמות- רמת המדינה (ממשלת המדינה והמושל) והרמה הפדראלית (השלטון המרכזי והנשיא). בכל מדינה מוטלים מסים של המדינה וכן מסים פדראליים. הממשל הפדראלי שואב את כוחו בעיקר מכמות הכסף שלו וכן מיכולתו לנייד כוחות שונים ממדינה למדינה ולהפעיל את הצבא.

הצבא מורכב מזרוע ימית, יבשתית ואווירית שלכל אחת מהן יש חילות אוויר, ים ויבשה (לדוגמא- המארינס הם כוח יבשה של חיל הים). כמו-כן ישנו משמר לאומי (national guard) פדראלי וכן משמר לאומי לכל מדינה, ובדומה- גם שירותי הכבאות וה-EMS הם עצמאיים בכל מדינה. בחלק מהמדינות ה-EMS שייך לשירותי הכבאות ובחלק הוא מופרט (במנהטן, לדוגמא, פועלות 20 חברות שונות המפעילות שירותי רפואה דחופה).

הקרפ"ר הפדראלי, השייך לממשל המרכזי, הוא העומד בראש ה-PHS (public health services), ומתוקף כך אחראי על בריאות הציבור האמריקאי. ה-PHS, בין תפקידיו הרבים, אחראי על השירותים הרפואיים הניתנים לאוכלוסיות הילידים (אינדיאנים, אסקימוסים וכד'), וכן על הFDA- (רשות המזון והתרופות) ועל FEMA (federal emergency management agency). ה-PHS הינו תחת משרד הבריאות, אך בהיבט של שירותי החירום הוא תחת המשרד לביטחון לפנים (homeland security). ראש FEMA כפוף ישירות לנשיא בעת טיפול באירועי אסון.

תפקידיו של FEMA-
1.    לתאם בין כל הכוחות של הפדרציה
2.    לתת קווים מנחים (guidelines) להיערכות לחירום למדינות הפדרציה
3.    להקצות כספים בין המדינות בתחומי היערכות ומחקר
כמו-כן, בשלב השיקום, מקצה FEMA את הכספים הדרושים לשיקום, באמצעות מכרזים. FEMA אחראית, למעשה, על המימון והתכנון של שיקום לאחר אסון.

אם האירוע הוא ברמת המדינה, אז אין התערבות חיצונית מעבר לכוחות של אותה מדינה. באם ישנו צורך בהתערבות חיצונית, על המושל לפנות בבקשה לנשיא (באסון קטרינה, לדוגמא, לא הייתה פניה של מושל לואיזיניה בבקשה לכוחות וזו הייתה אחת הסיבות העיקריות לחוסר הפעולה). בשלב זה נכנסת FEMA לפעולה ומתאמת בין כל כוחות הסיוע הנחוצים (FEMA מתאמת בין כוחות הסיוע בלבד, ואינה מפעילה אותם או מפקדת עליהם).

שלבים בהתפתחות מערך ההיערכות לאסונות בארה"ב-
1803    הממשלה הפדראלית מסייעת כלכלית, לראשונה, לניו-המפשיר לאחר שריפת ענק.
1930    הממשלה הפדראלית מחליטה על שיקום תשתיות לאחר אסונות.
    ממשלת טנסי מחליטה לראשונה להתחיל לייצר אנרגיה ממשאבי מים, וכמטרת משנה-
לצמצם שיטפונות באזור.
1934    מחוקק חוק לבקרה ושליטה בשיטפונות. ניתנת סמכות לחיל ההנדסה לבנות פרויקטים לשליטה על שיטפונות.
1950    המלחמה הקרה מביאה את התפתחות הערכת הסיכונים, ניהול הסיכונים וההגנה האזרחית, והן מתחילות להתבסס כתחום מקצועי.
מוקם ה-FCDA (federal civil defense administration) ובמקביל מוקם ה-office of defense mobilization במשרד ההגנה.
1958    שני הגופים מאוחדים.

הוריקנים

בדומה לצונאמי זוהי תופעה ימית, אך צונאמי מתחיל מרעידת אדמה או התפרצות געשית תת ימית ונוצרת חזית של מים ומכאן הנזק, העוצמה והמהירות של הצונאמי. הוריקנים הם תופעה אקלימית מטאורולוגית שמתרחשת בים ובמקרים מסויימים מגיעה ליבשה. היווצרות של איזור לחץ ברומטרי נמוך מעל האוקיינוס האטלנטי (בדר"כ במערב אפריקה באזור קייפ ורדה), הלחץ הנמוך לוקח את האויר, יוצר תנועה סיבובית (כיוון התנועה הסיבובית תלוי אם זה מעל קו המשווה או מתחת לקו המשווה) ומתחיל לנוע מערבה. עונת ההוריקנים היא ממאי עד נובמבר ונוצרות כ- 100 סערות בעונה. מכל 100 סערות, 80 סערות לא יעברו את האטלנטי, 2 או 3 יגיעו בעוצמה לחופי ארה"ב או מקסיקו. (טייפון וציקלון הן תופעות דומות אך באוקינוסים שונים ובעונות שונות)

המהירות הקבועה היא יותר מ- 120 קמ"ש, עין הסערה היא בקוטר של 30-50 ק"מ אך זה יכול גם להגיע ל – 600 ק"מ. יכול להמשך ממס' ימים עד שבועיים, יכול לשנות כיוונים בהתאם לרוחות, יכול להביא גשמי זעם, וגלים גבוהים.

העוצמה נקבעת על ידי סקאלה שנקראת Saffic / Simpson בעל 5 דרגות:
1 הוריקן חלש, נזק לבתים ניידים, גלי ים בין 1 מטר עד 2 מטר
2 מתון, גגות וחלונות עפים 83-95 קמ"ש.
3 חזק, 96-113 קמ"ש, הרס, שיטפונות
4 חזק מאד, 5 מ' גובה גלים, שיטפונות עד 10 ק"מ מקו החוף. יש לפנות את כל האוכלוסיה שמיושבת כחצי ק"מ מקו החוף
5 גורמת להרס מוחלט, מעל ל- 135 קמ"ש, גלי הים מעל 5 מ', הרס. צריך לפנות את האוכלוסייה למעלה מ- 8 ק"מ מקו החוף.

ההוריקן הראשון בתקופה המודרנית היה בעיר Galvestone ליד טקסס אשר ארע ב- 1900. זהו אסון הטבע החמור ביותר בתולדות ארה"ב ו- 8000 אנשים נהרגו. ההוריקן יצר חומת גלים בגובה 5.5 מטר. העיר נמצאת במישור  כאשר הנקודה הגבוהה ביותר בעיר היא כ-2 מ' ולכן הגלים כיסו את העיר. לאחר האסון בנו סכר שמעלה את העיר כולה. מערכת הטלגרף נהרסה, הגשרים נהרסו ולכן איש לא ידע מה קרה בעיר.

בשנת 1965 היה הוריקן בטסי שגרם לנזקים ביותר ממיליארד דולר. הנזק העיקרי הוא נזק כלכלי, לחקלאות (מטעי הסוכר וההדרים).

בשנת 1989 פגע בארה"ב הוריקן הוגו מדרגה 5 במהירות 260 קמ"ש, 82 הרוגים. מותיר את האזור הדרום מזרחי של ארה"ב עם 56,000 אנשים ללא קורת גג. 

בשנת 1992 פגע הוריקן אנדרו, הוריקן מדרגה 5, 280 קמ"ש, 39 הרוגים. זוהי פעם ראשונה שהיתה ביזה על ידי האוכלוסייה, לפחות 1000 איש נעצרים, מתחילה שמועה שנהרגו ונקברו בסתר אלפי מהגרים מקסיקנים בלתי חוקיים. שמועה זו גרמה למהומות.

בשנת 1998 פגע הוריקן מיטש, הוריקן בדרגה 5, 185 קמ"ש. אין הערכת נפגעים מדוייקת הנתונים הם בין 11,000 ל- 18,000. נפגעות מקסיקו, הונדורס וגואטמלה. הנזק היה מאד חמור, 25 כפרים נעלמו מתחת לבוץ, תשתיות, חקלאות ניזוקו. מוקשים נחשפו ו- 3800 אנשים נהרגו מדריכה על מוקשים. התפרצו 3 מגיפות, תמותה מכולירה.

גלי חום

גל החום בשיקגו 1995

אחד האסונות הגדולים והקטלניים ביותר של התקופה המודרנית. במשך מספר ימים מתו 525 אנשים מדווחים אך כנראה יותר מזה. ביולי 1995 היו 41 מעלות ובבתים היו 47.8 מעלות. היה אובך סמיך, אלפי מכוניות נתקעו בדרכים, גשרי ברזל נחסמו, כבאים הזליפו מים על הגשרים כדי לקרר אותם, תקלות בפסי רכבת. התקשורת ממליצה לשתות הרבה, להשתמש במיזוג ולא לערוך פעילות גופנית. אף גורם רשמי לא נתן הוראות ולא היה גוף שלקח אחריות ותכלל את הארוע. ביום השני התמוטטה מערכת החשמל, אלפי אנשים נתקעו במעליות, אמבולנסים התעכבו בטיפול, מכבי האש התיזו מים על אוטובוסים של בתי ספר, 100,000 אנשים הצטופפו ברצועת חוף קטנה. בפרברים האנשים פתחו את ברזי השריפה והתחילו להשפריץ כתוצאה מזה ירד לחץ המים בעיר, המשטרה עצרה את האנשים שפתחו את הברזים, אך הותקפו על ידי האזרחים. ביומיים הראשונים הטמפרטורות ירדו בלילה, אך בלילה השלישי הטמפרטורה בלילה היתה למעלה מ- 47 מעלות והחלה התחלואה בקרב התושבים. הפניות לחדרי המיון עלו ביחס לפניות היומיות ב- 4000 פניות, הלחץ היה בלתי נסבל. מכת חום ברפואה פנימית הוא אירוע חירום בו התמותה גבוהה ויש צורך לקרר את הנפגע. 

מפילוח הנתונים ניתן לראות כי רוב הקורבנות היו קשישים ממרכז העיר, העניים שלא היו להם מערכות קירור בבית, הקשישים מהאזורים העניים שלא פתחו את החלונות בלילה מפחד מפני פשיעה.
Urban heat island  - בשל ריכוז של בנינים גבוהים באזורים עניים, אין פיזור של חום בלילה ולכן הבניינים לא מתקררים.

בשנת 1980 עבר על ארה"ב גל חום קשה שפגע בעיקר בטקסס ומיזורי. התברר שהתמותה במספר ערים עלתה ב- 60%, ב- 30% מהתמותה זה ממכת חום, 3:1 שחורים ללבנים, 6:1 עניים לרקע סוציו-אקונומי גבוה.

היו שני גלים נוספים לאחר מכן אך דבר לא נעשה עד 1995. מספר ימים לאחר גל החום ראש עיריית שיקאגו ממנה ועדת חקירה כדי ללמוד את ההיבטים האפידימיולגים, הסוציולוגיים והמטאורולוגיים של התופעה.


גל חום באירופה ב- 2003 (בעיקר בצרפת)

בעיקר בצרפת, 2-15 באוגוסט 2003.
כונה כ"שואת הקשישים".
באוגוסט בצרפת כל האחראים לא נמצאים במדינה, כל בעלי התפקידים בחופשה, אין תשתית ואין גורמים שמסוגלים לסייע או לנהל.
שר הבריאות בחופשה, מנכ"ל משרד הבריאות בחופשה, יו"ר ארגון הרופאים לרפואה דחופה מאשים את שר הבריאות בקול קורא כי התעלם מאזהרות משרד הבריאות.
בצרפת מתו למעלה מ- 14,000 איש, באירופה כולה בין 35,000-50,000 מקרי תמותה.
בצרפת מאשימים את המשפחות שיצאו לחופשות והשאירו את הקשישים בארץ.
רק ב- 13 באוגוסט מודיע שר הבריאות כי "אנחנו נמצאים במגיפה".
ב- 14 באוגוסט הפסיק רוה"מ צרפת את חופשתו, ב- 15 באוגוסט נגמר גל החום וב- 20 באוגוסט פוטר שר הבריאות.
20% ירידה ביבול החיטה, במולדובה ירידה של 80%.
לעומת זאת היין של בציר 2003 היה הטוב והמשובח ביותר עקב גל החום – הצרפתים הרוויחו הרבה כסף על היין הזה.
וועדה החליטה כי רבים ימותו מגלי חום כי גלי החום יהיו תדירים יותר וחמורים יותר.
אירופה מפתחת מערכת שפועלת ממודיעין דרך התגוננות ועד לרמת התגובה והפעולה וכן הסיוע הבין אזורי ובינ"ל כנגד החום.
הדוגמאות של גל החום באירופה ובשיקאגו מלמדות כי הדברים לא ניתנים למניעה אולם הם ניתנים לצפייה מראש, להערכות של מערכת הבריאות, לתמותה, לבעיות הכלכליות ולהתמוטטות התשתית.